פסק-דין בתיק ב"ל 911-04-12

1.         לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 24.01.12, אשר קבעה כי לא חל שינוי בדרגת נכותו של המערער (להלן - הוועדה).

2.         טענות המערער בתמצית -

א.         הוועדה לא התייחסה התייחסות עניינית ומנומקת לאמור בחוות הדעת  מאת ד"ר אבנטוב. מדובר בחוות דעת מאת מומחה נטראלי שמונה ע"י בית משפט השלום בבאר-שבע בתביעה נזיקית שהוגשה בגין תאונת עבודה מושא ערעור זה.

ב.         הוועדה לא התייחסה כלל למסמך האישור בדבר החמרת מצב מאת ד"ר אייל ארנונה.

ג.          הוועדה טעתה עת נסמכה על קביעות של ועדה רפואית לעררים קודמת מיום 03.01.2011. הוועדה לא מילאה אחר חובת ההנמקה שחלה עליה, שכן בהחלטתה נסמכה אך על קביעות של ועדה  רפואית לעררים קודמת.

ד.         הוועדה לא נימקה מדוע העניקה למערער סעיף ליקוי 35 שהינו סעיף כללי ולא העניקה סעיפי ליקוי ספציפים כאמור בהמלצות ד"ר קורנגרין וד"ר אבנטוב בחוות הדעת מטעמם.

3.         טענות המשיב בתמצית -

            א.         מדובר בהחלטת הוועדה שהתכנסה במסגרת תקנה 36 בדבר החמרת מצב.

            ב.         לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה.

            ג.          הוועדה בדקה את המערער ובפרק סיכום ומסקנות ציינה כי ממצאיה בבדיקה

הגופנית אינם שונים מהבדיקה של הוועדה לעררים שהתכנסה טרם הבקשה להחמרת מצב.

ד.         הוועדה הדגישה, לא אחת, שאינה רואה החמרה במצבו של המערער בהתאם לבדיקה הקלינית.

ה.         הוועדה התייחסה לחוות הדעת של ד"ר אבנטוב וקבעה כי אינה מקבלת את מסקנותיו לאור העובדה כי ממצאי הוועדה, בבדיקה הגופנית, שונים ממצאיו.

ו.          בהתאם לפסיקה, קביעה שקיים שוני בממצאים, הינה התייחסות מספקת לחוות דעת.

ז.          הוועדה פעלה בהתאם לפסיקה שעה שציינה כי בדיקת האולטרסאונד אינה שונה מבדיקת אולטרסאונד קודמת.

ח.         באשר לסעיף הליקוי - משעה שהוועדה לא מצאה החמרה, אין מקום לדון בסעיף הליקוי אשר הוענק בעבר ובמיוחד נוכח העובדה שבישיבת הוועדה הקודמת, לפני ההחמרה, נדון העניין בהרחבה.

דיון והכרעה -

4.         החלטת ועדה רפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. הלכה הפסוקה היא כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

5.         בית הדין, במסגרת סמכותו דן בשאלה משפטית בלבד ועליו לבחון האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (ראו - עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד'  213).